|
בספר הזוהר נכתב עוד לפני
אלפיים שנה שבדורנו הקבלה תתגלה לכל, ושהיא תהיה נחוצה לכל אדם.
המקובלים מסבירים כי מדובר
בתהליך טבעי. לאחר שהאנושות התנסתה משך אלפי שנים בחיפוש אחר האושר,
לאחר ששקעה במערבולת של תענוגי אוכל, מין, כסף, כבוד וידע, כיום ברור
לכל כי לא בהם טמון האושר המיוחל.
לראשונה המין האנושי מגלה
כי לא נותר לו עוד ממה ליהנות, כתוצאה מכך אנו עדים להתפשטות הולכת
וגוברת של מחלת הדיכאון ותופעת השימוש בסמים. נדמה כי דווקא המציאות
שבה אנו חיים, מציאות של שפע חומרי, רק מבליטה את תחושת הריקנות.
לכאורה לא חסר לנו דבר, אולם על פי כן איננו מאושרים.
תחושות אלה דוחפות את
האנשים לחפש תשובות לשאלות כמו למה דברים קורים כך ולא אחרת? מהי תכלית
קיומנו? ובשביל מה אנו חיים? התשובות לשאלות אלה טמונות בחכמת הקבלה.
עכשיו זה הזמן
בשנת 1940 מוביל "בעל
הסולם", הרב יהודה אשלג, מהלך שמעורר תמיהה רבה בארץ ישראל דאז. הוא
בוחר באמצעי הפופולארי ביותר באותם ימים כדי להביא את הקבלה לעם,
ומוציא לאור את העיתון הקבלי הראשון בהיסטוריה – עיתון "האומה".
מה הניע את מחבר "פירוש
הסולם" לספר הזוהר לנקוט בצעד שלכאורה נראה מהפכני כל כך? הרי לאורך
דורות הסתירו המקובלים את תורת הסוד בחדרי חדרים והלימוד הותר ליחידי
סגולה בלבד.
על שאלה זו הוא עונה במאמרו
תורת הקבלה ומהותה: "שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את
חכמת האמת" כותב "בעל הסולם", "ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא?
אשיב לכם, משום שניתנה לי רשות לגלות..." הוא עונה ומיד מנמק: "שזה
אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור".
וכך, אחרי שנים רבות שבהן
אסור היה לגלות את הקבלה לרבים, קובע "בעל הסולם" שהגיעה העת. היכולת
שקיבל לבאר את ספר הזוהר ואת כתבי הקבלה האותנטיים, מסמלת בעיניו את
מצבו המיוחד של הדור; גם סיום הגלות וחזרתנו לארץ מהווים עבורו סימן
ברור. הדור בשל, והגיע לדרגת ההתפתחות המתאימה, וכעת כבר ניתן ואף צריך
לגלות לו את החכמה.
|