|
|
| |
הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים
|
|
|
|
| |
|
|
ב-12 לנובמבר 2005 נערך כנס בינלאומי בטוקיו שביפן. הכנס אורגן ע"י
ה Goi Peace Foundation בשיתוף עם ארגונים נוספים ביניהם ה Club Of
Budapest.
נושא הכנס היה:"יוצרים אנושות (מציאות) חדשה". הרב ד"ר מיכאל לייטמן,
מייסדם ונשיאם של בני ברוך - התנועה ללימוד חכמת הקבלה, והמכון למחקר
ע"ש הרב אשלג השתתף בכנס ונשא בו דברים.
הרב לייטמן הוא חבר מן המניין במועצת החכמה העולמית (The World
Wisdom Council), ארגון שבראשו עומד פרופ' ארווין לאסלו. מועצת החכמה
העולמית הוא ארגון הכולל מדענים מובילים, אישים נכבדים מנהיגים רוחניים
והוגים ממדינות שונות.
באירוע נטלו חלק דמויות בעלות שם ומדענים בכירים מתחומים
מגוונים, ויצרו דיאלוג מעמיק סביב אחד הנושאים החשובים העומדים על סדר
היום האנושי, המשבר הגלובלי מולו אנו ניצבים והדרכים להיחלץ ממנו.
בין המשתתפים הנכבדים ניתן היה לצפות (ראה גלריית תמונות) בנשיא בריה"מ
לשעבר מר מיכאל גורבצ'וב, שר החינוך היפני ודמויות נוספות מעולם התרבות
והרוח באירופה ארה"ב ויפן. את האירוע פקד קהל רב. למעלה מ 4000 איש
נדחסו באולם הכנסים המרכזי של טוקיו, ולצד צופים רבים מכל שכבות החברה
ניתן היה להבחין גם בנציגים רבים מהקהילה הדיפלומטית (למעלה מ 46
מדינות שונות) שנכחו באירוע, בשגרירים ובאחרים.
 |
נשיא ה Goi Peace Foundation, הארגון המארח, מר הירו
סאיונג'י, הציג רעיון המתבסס על שילוב של ארבעת המרכיבים הבאים:
יציבות, שיטתיות, מדע ורוחניות.
הדובר המרכזי היה נשיא רוסיה לשעבר מיכאל גורבצ'וב, זוכה פרס נובל
לשלום בשנת 1990 ויו"ר "קרן גורבצ'וב" ו"הצלב הירוק הבינלאומי". מר
גורבצ'וב ציין כי ההיסטוריה מתפתחת בקצב מהיר וקיימת סכנה של נסיגה
במודעות האנושית. "כיום אנו זקוקים לחשיבה גלובלית חדשה עבור מאה חדשה,
כולל חזון פוליטי, עסקי וחברתי-אנושי חדש". העתיד הוא עבור כולנו, או
שלא יהיה לנו עתיד כלל, סיכם מר גורבצ'וב. לאחר דבריו התקיים פאנל בו
השתתפו מדענים ואישים שונים.
חלק מהמשתתפים הציעו רעיונות מעודדים ודוגמאות לפתרונות אפשריים, אולם
מר גורבצ'וב ציין כי הבעיה אינה במדע אלא "בפער בין המילים למעשים.
מודל הצרכנות של החברה המערבית מיצה את עצמו ואין שום חזון או פיתרון
ראוי בידי הפוליטיקאים. ללא דחיפה לכיוון הנכון מהחברה האנושית,
הפוליטיקה לא תשתנה, לכן עלינו להתמקד בשינוי המודעות של החברה
האנושית", הוא הוסיף.
הכלכלן הדני ד"ר הנדרסון ופרופ' קיטאגווה מביה"ס אוקומה לניהול ציבורי
שבאוניברסיטת ווסדה, יפן, הסכימו עם דבריו בלב שלם, והביולוגית ד"ר
סאטוריוס הוסיפה: "תקוותי לעולם היא ההשקעה בדור הצעיר ובחזון שלהם
לעתיד".
הפאנל השני עסק במפגש בין מדע לרוחניות. פרופ' ארווין לאסלו הצהיר:
"אנו דנים בנושא חשוב, עתיד האנושות. שלב ההתפתחות הבא של האנושות תלוי
בחיבור בין מדע לרוחניות". הוא חזה כי תוך 10 שנים נוכל לפתח חברה
אנושית חדשה, כזו שתבוא כתוצאה מהתפתחותה והתעצמותה של התפתחות רוחנית
חדשה. "אם מסה קריטית של אנשים תצליח להגיע להשגה של רמת מודעות חדשה,
יתרחש השינוי דרך החברה האנושית".
הרב ד"ר מיכאל לייטמן נשא דברים בפני הקהל הרב שהגיע לכנס בטוקיו להלן
תקציר מדבריו:
קטעים משיחות ודברים שנשא הרב ד"ר מיכאל לייטמן בכינוס מועצת החכמה
בטוקיו, נובמבר 2005
(הקטעים קובצו מתוך שיחות שונות שנשא הרב ד"ר לייטמן ומובאים כמקשה
אחת)
חכמת הקבלה היא מדע שהגיע אלינו מבבל העתיקה שם הוא התפתח, ומשך אלפי
שנים הוא היה סגור ונסתר. אנו לומדים את המקורות הללו כמדענים. הם
כתובים בארמית – השפה שבה דיברו בבבל באותה תקופה, וכתבי המקור מצוין
שהחוכמה הזו תהייה נסתרת עד שנת אלפיים, מפני שהאנושות צריכה להתבשל
ולגדול. לאחר שהאנושות תתבשל די הצורך ברצונותיה תענוגות גופניים,
ולאחר מכן לכסף, כבוד ולמושכלות - היא תגיע להבנה והכרה שלמרות זאת אין
לה מנוחה, אושר ומילוי, ובשום עסק בעולם הזה האדם לא יוכל למלא את
עצמו; יתר על כן, מפני שכיום אנו חכמים יותר, ביכולתנו להרוס את עצמנו.
לכן האדם צריך להבין את העולם שבו הוא חי. מלבד החלק בעולם שאותו אנו
מגלים על ידי חמשת החושים, יש חלק נוסף שסגור מאיתנו; איננו יודעים מה
יקרה מחר, או איך אנו משפיעים על העולם. הבחנות אלה נסתרות מאיתנו. זה
נקרא - "עולם נסתר". אם ידענו כיצד אנו משפיעים על העולם, ודאי שהיינו
משפיעים לו רק טוב. אילו ידעתי על ידי אילו מעשים אני גורם רע לעולם,
גורם רע לכולם, ואז זה חוזר אלי פי כמה וכמה - ודאי שלא הייתי רע.
לכן האדם צריך לראות ולגלות את המערכת העולמית כולה. עליו להבין שהוא
מקור הרע לאחרים, ו"הרע" הזה חוזר אליו. חוכמת הקבלה סוברת שהאדם צריך
לראות את המערכת העולמית כולה, ואז לא יהיה צורך להטיף לו מוסר. אלא
מתוך הכרתו את פעולותיו והתוצאות מהן הוא ינהג בצורה נכונה. איננו
יכולים להילחם בטבע שלנו, בטבע האגואיסטי, אלא ביכולתנו "להראות" לאגו
שכדאי "לו" להיות אלטרואיסט. אני חושב שזו הדרך לתיקון העולם.
ראשית נדרש מאיתנו להבין, את מה עלינו לתקן בעולם כדי שהעולם יהיה טוב
יותר. איננו יכולים לתקן את העולם על ידי זה שניתן יותר ויותר ממה שיש
כבר כיום. במהלך הועידה אמרו עמיתי, והם צודקים – שאנו צריכים להעלות
את רמת המודעות; אבל מודעות למה?
מודעות לכך שטבע האדם הוא אגואיסטי ואותו אנו צריכים להבין, ואז אפשר
יהיה למצוא לו תיקון. זהו הנושא שאותו עלינו ללבן.
הקבלה מצביעה על התקופה שתחילתה ב 1995 ומסתיימת ב 2020, כתקופה שבה
יתרחש שינוי עמוק מאוד במודעות בני האדם, מאגואיזם לאלטרואיזם. השינוי
יקרה בדרך חיובית, או בדרך השלילית - כלומר על ידי מלחמות, צרות,
אסונות טבע וסבל רב. אך אנשים בכל זאת יגיעו לאותה מסקנה, שחייבים
לשנות את הטבע. הקבלה מיועדת להביא אותנו למצב הזה בדרך החיובית, ולא
בדרך השלילית.
עמיתי המדענים האחרים שנמצאים כאן, מדברים על כך שהאנושות הגיעה בימנו
לרגע קריטי של שינוי, לצומת דרכים: או שנתעורר או שנגיע להכחדה. כך
בדיוק גורסת חכמת הקבלה.
השאלה היא, האם הם רואים פיתרון? או איזה אמצעי לדעתם יוביל לפתרון?
הבעיה היא איך לחבר את כולם יחדיו ולהביא לאנושות "דת" אחת, שהיא
"השפעה - אלטרואיזם". את זה ניתן לעשות דווקא על ידי זה שנעלה את אגו
האדם, ונרוויח מכך. אם אנו נשתמש באגו האדם, וננקוט בדרך שניתן כבוד
לכל אחד בעולם שעוסק בהשפעה; לא נלחֵם נגד האגו, אלא רק נעלה את האגו
לדרגה גבוהה יותר, נחלק מדליות, נבטל את כל הפרסים, את פרס נובֵּל, את
כולם - חוץ מפרס אחד: "המשפיע העולמי". את זה כולם יבינו. כלומר –
ניצור סדר עדיפויות שיעלה את ערכי הנתינה, שהערך הגבוה ביותר בעולם
יהיה למי שמשפיע; שאנשים ישתוקקו להשפעה מפני שזה מביא להם כבוד ואהדה
מהחברה. לא נדכא את האגו, אלא נפנה לאדם כאל אגואיסט.
כלומר התוצאה היא מעין משחק - איני אומר לאדם שעליו "לשבור" את האגו,
כי זה בלתי אפשרי בשבילו. בצורה כזו איננו יכולים לפנות להמונים. אלא,
הציביליזציה החדשה היא זו שבה הערכים הם אלו שמפותחים מעט יותר
מהקודמים להם. במה? בכך שהגאווה הגדולה ביותר היא בכך שאתה נותן, תורם,
משפיע, והיא נמצאת למעלה בחשיבות מכסף, תענוגים גופניים או גאווה
מהיותך חזק ועשיר ושולט.
אם דבר זה יתקיים במודעות העולם, האדם ירגיש שעבורו השפעה היא ערך
עליון וכדאי לו לעבוד עבורה. הדבר תלוי רק בחינוך. איננו משנים את
האנושות לאלטרואיסטית, זה יהיה כבר הצעד הבא. אולם זו פעולה מעשית שאנו
מסוגלים לבצע כבר היום. היא חוצה דתות ותרבויות. איננו עוסקים כאן
בדתות כלל. אנו "שוברים" את ההרגלים האנוכיים ומתחילים לתגמל עבור
התנהגות ברמת מודעות גבוהה יותר; "שוברים" את הדרכים האנוכיות הישנות,
ומרגילים את האגו לדבר חדש.
האגו של האדם הוא הגורם לכל הרע. אין אפשרות לרסן אותו ולא ניתן לחייב
את האדם "לשבור" את האגו ולהשתמש בו בצורה הנכונה, כיוון שהאגו גדל כל
הזמן. לכן איננו מנסים "להרוס" את האגו, איננו מתעמתים איתו בצורה
ישירה, אלא אנו משתמשים באגו האדם ונותנים לו ליהנות ולהשתתף בפעולה;
אנו רק משנים את הערכים, משנים את המטרה ואת השכר לאגו האדם.
אגו האדם נקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג". כל בני האדם רוצים לקבל הנאה
ותענוג; האחד ממין, האחר מאוכל, השלישי מכבוד, הרביעי מממון, החמישי
משליטה והשישי ממדע. כל אדם כלול מכל המטרות הללו כל הזמן. המימוש תלוי
בדחף הפנימי שמתעורר, ואילו ערכים ניצבים אצלו מול כל שׂכר ושכר: כבוד,
שליטה, כסף, מדע, תענוגים גופניים. אולם האדם בסך הכל צריך מילוי לרצון
ליהנות שלו. אנו רואים שהאדם מושפע מאוד מהחברה, והיא יכולה לחייב אותו
לשנות את ערכיו ע"י השפעתה עליו.
דומה הדבר לתאים האגואיסטים בגוף, שמוכנים להתחבר יחד למען מטרה משותפת
נעלה יותר, כאשר כל תא מבטל את המטרה האגואיסטית שלו ופועל לטובת
החיוּת של כל הגוף. זה קורה משום שהם מבינים שאחרת לא יתקיימו. החברה
ככוח הכללי, מסוגלת לחייב את האנושות ע"י השפעתה על האדם. עבור האדם –
הדבר החשוב ביותר, השכר הגדול ביותר, הוא שהחברה מכבדת אותו. אם אינה
מכבדת אותו היא מבזה אותו, והאדם אינו יכול להתמודד עם כך משום שעבורו
"האני" הוא הדבר החשוב ביותר; הגאווה שלו, "האני" שלו הם החשובים מכל.
אם החברה תקבע לכל אדם שההשפעה לחברה, ההשפעה לכל אחד מחבריה, היא הדבר
החשוב והמכובד ביותר, ותעניק אותות כבוד יחס מיוחד הערכה ואהדה רק על
בסיס תכונה זו, האדם לא יוכל להישאר אדיש להערכה כזאת. הוא יזכה להערכה
ושבחים רק לפי מידת השפעתו לחברה ולא לפי מידת עשרו. כל ערך אחר יהפוך
לחסר חשיבות לעומת ההשפעה. שינוי חשיבות ערכים אלה יחייבו אותו
להשתנות. הוא יצטרך בעל כורחו לקבל את ההשפעה כערך הגבוה ביותר. בדומה
לתאים האגואיסטים שמקבלים את מרות הגוף הכללי ועובדים לטובתו.
בגופים החיים בדרגות דומם, צומח, וחי - ההתחברות נעשית מכוח הטבע
המחייב. אצל בני האנוש, החברה היא כוח הטבע המחייב; אנו צריכים להרכיב
אותה. זו הבחירה שלנו לבנות חברה כזו שתחייב כל אחד ואחד. עלינו להבין
שסך הכול, מסה קטנה כמו הקבוצה בזמן הרנסאנס, יכולה להתחיל לקבוע ערכים
כאלה בחברה. אנשים פשוטים, חשובים, המנהיגים, הפוליטיקאים, העשירים
הגדולים, כולם יתביישו לא להיות שייכים לזה.
עלינו לצאת עם המסר הזה לערוצי התקשורת, לאו"ם, למארגני פרס נובל
ולהצהיר, שאין חשוב יותר מערך ההשפעה. הפרס החשוב ביותר שיוענק הוא
פרס: "המשפיע העולמי". כל יתר הפרסים והערכים חסרי חשיבות לעומתו.
בסופו של דבר הפרסים האחרים גורמים נזק לאנושות ולא התקדמות. נדרש
מאיתנו לחפש דרכים איך "לעטוף" את הרעיון הזה, כדי שיקבל צורה נכונה,
כמסמך שיכול להתקבל בוועדות, במכוני מחקר ובמקומות חשובים אליהם אפשר
לשלוח אותו.
אם האדם עובד בהשפעה מפני שהחברה מחייבת אותו, מפני שזה דבר חשוב
ומכובד בחברה, והוא עובד כדי לזכות לכבוד, שיעריכו אותו כ"גדול" - זה
נקרא "לא לשמה". אבל אם "מתוך שלא לשמה בא לשמה", אם מתוך שעבד ב"לא
לשמה" התרשם מההשפעה כפעולה חשובה בפני עצמה, ומתחיל לעבוד ולהחזיק בה
משום שהיא חשובה בפני עצמה, ללא שום קשר אליו; והוא מתחיל לראות בהשפעה
עצמה נחת וקורת רוח - אז הוא מתחיל להתייחס לכך בהשוואה לבורא. אם הכוח
המשפיע בעצמו הוא זה שמושך אותו, סימן שהוא כבר מתייחס לבורא, כי רק
הבורא הוא כוח ההשפעה ששורה בכל המציאות. אם אדם משפיע, לא מפני שרוצה
תמורת זה שכר, אלא רק כדי "לשרות" באותו כוח השפעה, אז נקרא שבכך הוא
עובד "לשמה", וע"י זה הוא דבוק לבורא. כך הוא עובר מ"לא לשמה" ל"לשמה".
כדאי לעיין בדברי בעל הסולם בספר "הדור האחרון", על הדרך שבה צריך
להעניק אותות כבוד, על הצורה שבה צריך האדם לעבוד, כיצד לגשת לאדם,
באיזו צורה לגשת לאנושות ולהסביר לה מסרים אלה. כדאי לעיין במקורות
העתיקים שלנו, ולראות איך כיום אנו עדים להתגשמות דברי המקובלים.
הטבע הכללי בגוף האדם בדרגתו הגופנית, הוא השפעה. כך פועלים כל התאים
בגוף, וכך גם הטבע הכללי מסביבנו, אחרת הטבע לא יכול להתקיים; כל פרט
משלים את הפרט האחר, אף על פי שלנו נראה כי כל אחד "אוכל" את האחר.
המטרה היא לברר את הדברים הפוזיטיביים ולהעלותם, ולתקן את הדברים
השליליים ולהוציאם מכלל החיים והפעולות. לכן הטבע מסמן כל הזמן מה טוב
ומה רע; החזק טורף את החלש, ומנקה אותו מהעולם, וכך מעלה את עצמו.
הג'וק החלש שנאכל על ידי הצפרדע מבצע את תפקידו, ואין לראות בזה עוול,
אלא זו גם דוגמא לצורת ההשפעה והייחוד שישנה בכל חלק בטבע.
האדם הוא היחיד שמרע לאחר במכוון. הוא היחיד שמנצל את הזולת. בטבע אין
כוונה ותופעה כזאת. ה"רע" הוא לא ברצון לקבל שלנו. הרצון לקבל הוא לא
האגו. ה"אגו" נקרא כוונת השימוש ברצון לקבל. שימוש שהוא לרעת הזולת או
לניצול הזולת למען תועלת עצמי מעבר להכרח הנדרש מכל אחד לקיומו. הטבע
פועל רק במידה שנצרך לקיומו. בטבע אף פרט אינו אוֹכל או לוקח מאף אחד
מעבר למה שנחוץ לו כדי להתקיים. כלומר רק לפי התוכנה שפועלת בו בצורה
טבעית. האדם הוא היחיד שצורך מעבר לדרישותיו ההכרחיות ומשתמש בצורה כזו
שמרע לאחר. לכן עלינו להבחין בין הרצון לבין המטרה לשמה משתמשים ברצון.
עלינו להגדיר את המטרה, כ-כוונה ולא כרצון לעצמו. כל החורבנות שבעולם
באים רק מאגו האדם ורק אם נעלה אותו לדרגת ההשפעה נוכל להציל את העולם.
הביולוגית ד"ר אליזבת סטוריוס טוענת, שכל תא בגוף הוא מערכת הפועלת לפי
אינטרס עצמי. כל התאים בגוף הם מערכות הפועלות לפי אינטרס עצמי, והם
יכולים להתקיים יחדיו רק אם הם נושאים ונותנים זה עם זה, אחרת הם אינם
שורדים. מכך היא מסיקה שכל מערך הפועל לפי אינטרס עצמי, יכול לשרוד רק
אם הוא חלק ממערכת הפועלת לפי אינטרס עצמי גבוה יותר שמכילה אותו. לכן,
אם נדע שאיננו יכולים לשרוד אלא כדי לתת זה לזה, נוכל לעשות זאת. אולם
התנאי הוא שדעת הציבור היא שתחייב כל אחד, ושהאדם כאגואיסט ירצה להשפיע
כדי לקבל אותות כבוד והצלחה.
בהרצאתה במפגש בטוקיו היא הסבירה שכל הארגונים בעולם מוכיחים שאנו
מוכנים להיות משפחה עולמית אחת, והבעיה היחידה היא שהכלכלה שלנו עדיין
כזו שכל אחד עובד לעצמו ללא קשר למערכת הכללית. היא מציינת שעובדה זו
צריכה להילקח בחשבון ע"י ה - World Trade Organization. אנו נצרכים
לעולם שעובד בשווה עבור כולם. זהו המנדט האבולוציוני שלנו כדי ליצור
כלכלה כלל עולמית ולהיהפך למשפחה עולמית. היא נותנת דוגמא של זחל שהופך
לפרפר, כמטפורה למשבר שבו האנושות נמצאת כיום, ויכול להוות הזדמנות.
מה קורה לזחל? הוא אוכל מאות פעמים יותר ממשקלו עד שהוא תולה את עצמו,
הופך את עצמו לגולם. תהליך זה יוצר תאים חדשים שהמערכת של הזחל תוקפת
אותם. כיום מבינים המדענים כי לפרפר יש מערכת גֶנים שונה לגמרי. הזחל
תוקף את תאי הפרפר משום שהפרפר הוא סופו של הזחל. תהליך זה נמשך עד
שתאי הפרפר מתגברים על מערכת החיסון של הזחל.
המעניין הוא שכל תא ותא הינו אגואיסטי, אולם כל התאים מתחברים לגוף
ופועלים בהשפעה למען קיום הגוף כולו. הם פועלים כך משום שיודעים כי יש
כוח עליון יותר מהם, כוח הגוף, וקיומו הוא שמחייב אותם להתנהגות זו. אם
כך הסיבה היא לא ידיעתם שאחרת לא יוכלו לשרוד ולהתקיים. אחרת לכל תא
ותא אגואיסטי צריכה להיות תוכנה להבנה של קיום הגוף כולו, ולא רק של תא
אחד, אלא של הגוף כולו, והוא צריך להבין שהוא וכל הגוף יכולים להתקיים
רק בתנאי שיעבדו בהשפעה זה לזה. לא נראה שבתא הקטן יכולה להיות תוכנה
כזאת, אלא הכוח המחייב הוא כנראה עליון יותר, והוא שמחייב אותם כולם
להתאחד לאינטגרציה כזאת, לאיחוד כזה, שכך הם יפעלו למען קיום הגוף
כולו.
העולם נמצא במשבר הכללי. עלינו לנסות ולשנות את העולם. הסיבה למשבר הוא
אגו האדם שפורח מדור לדור ולא ניתן "להילחם" איתו בצורה ישירה ולחייב
את האדם להיות אלטרואיסט, או לאהוב את הזולת. אי אפשר לחייב אהבה. לכן
אנו צריכים להשתמש בכוח החברה שפועל על האדם.
כל אחד ואחד מאיתנו מושפע מאוד מהחברה; כל אחד מאיתנו רוצה כבוד
מהחברה; כל אחד מאיתנו מושפע מדעות החברה. אם נוכל להביא למצב בעולם
שהערכת הכבוד תהיה לאדם המשפיע, יותר מכל דבר אחר, יותר מכל פעולה אחרת
שהאדם מבצע - אנשים ירצו להשפיע; אנשים ירצו לתת; אנשים ירצו לאהוב אחד
את השני כדי שהחברה תכבד אותם. אחרת כל התוכניות היפות של האנושות לא
יועילו, משום שיסוד האדם, שהוא היותו אגואיסט, לא יאפשר לעשות מאומה.
אני חושב שאנו צריכים להעלות מודעות לתכונת ההשפעה של האדם, כך שאם
האדם פועל בהשפעה כלפי האנושות, כלפי מישהו קרוב, כלפי כולם, אז החברה
גומלת לו בזה שמעלה אותו, מכבדת אותו, מודה לו ונותנת לו. האדם צריך
להרגיש טוב מהחברה רק אם הוא תורם לה.
כשם שהיום אנו מכבדים את זוכי פרס נובל, או זוכי פרס האוסקר, או מיני
דברים, פרסים ומדליות שאנשים מקבלים - כל אלה יבוטלו בסופו של דבר, כי
הם גורמים נזק ומביאים את האדם לרע. לכן רק השפעה תהיה מכובדת בעיני
האנושות. לדעתי זו נקראת "מודעות חדשה".
איני מציג עתה את תוכניתי השלמה כנגד האגואיזם. אני מראה את הצעד
הראשון שאותו ניתן כבר עכשיו לבצע. אנו משחקים באגואיזם האדם, אולם אנו
רוצים לשנות את הערכים שבו. האדם עובד עבור ערכים שיביאו לו הערכה
מהחברה. האסון הגדול ביותר עבורנו הוא שמבזים אותנו, שמביישים אותנו -
בושה. לכן אנו צריכים להפוך את תכונת ההשפעה לדבר המכובד ביותר בחברה,
ואז האגואיזם ידחוף את האדם לפעול כך, כי האדם ירצה להתגאות, הוא יקבל
מכולם אהדה. כל שנדרש מאיתנו הוא לשנות קצת את הערכים.
עלינו למצוא דרך לבטל את הפרסים והערכים של פעולות האדם האחרות מלבד
פעולה אחת: השפעה לחברה. המצב הרצוי הוא שכשנצביע על מישהו ונגיד עליו
שהוא "המשפיע", שהוא אוהב את האחרים, זה יהיה הפרס הגדול ביותר. זה
יחייב את האנשים לפעול בהשפעה ואהבה זה לזה. אני חושב שבכוחנו לבצע זאת
משום שאנו רואים עד כמה החברה משפיעה על האדם.
לתמליל השיחות ודברים שנשא הרב ד"ר מיכאל לייטמן
לחץ כאן
לרשמים מביקורו
של הרב לייטמן בטוקיו
לחץ כאן
להרצאות ומאמרים נוספים של הרב ד"ר מיכאל
לייטמן
לחץ כאן
|
