|

מה לא איחלנו לעצמנו ועוד אפשר לבקש? למה אנחנו מתכוונים כשאנו מאחלים שנה טובה? חכמת הקבלה מלמדת כי שנה טובה אינה רק ברכה מסורתית או תקווה לבאות. שנה טובה
היא קריאה לפעולה רוחנית ומרמזת על יכולתו
של האדם ליצור שינוי מהותי בחייו.
שנה טובה לרעים ולטובים
דינג דונג "נוסעים נכבדים
שלום! הרכבת לחיפה תצא בעוד חמש דקות מרציף מספר 3. הרכבת תעצור בתחנות
הרצליה, נתניה, חדרה, בנימינה... חיפה לב המפרץ. נסיעה נעימה
ושנה טובה לכולם". ברגע בו עצרה הרכבת, באנחת בלמים צורמנית, נפתחו
דלתות הקרונות ומאות בני אדם געשו לתוכה.
עמדתי צפוף עם כולם וחשבתי
מה היה קורה אם לא הייתי עולה. האם חיי היו משתנים באופן מהותי? אולי
כן ואולי לא. קצת קשה לבדוק. יכול להיות שאפגוש מישהי נחמדה שתהיה אשתי
בשנה הקרובה ואולי דווקא אמצא את עצמי בתוך ויכוח קולני ואלים ואסתבך
בשרשרת של תביעות משפטיות במשך שנה שלמה. הרי הרכבת לא מחליטה מי יעלה
ומי לא. היא לא יכולה להבדיל בין טובים ורעים. חשתי כי לנסיעה הזו, ערב
ראש השנה, יכולה להיות השפעה גורלית על חיי. האם תהיה זו שנה טובה
או פחות טובה.
גם עדן ועודד שאלו .
צפו בקליפ
שטף המחשבות שהציף את ראשי
עורר בי חרדה ומתוך הפחד התבשלה לה החלטה, אני חייב לרדת מהרכבת הזו.
אך הרכבת הקדימה אותי ודלתות הקרון נסגרו בעוצמה, דחפתי את עצמי בין
האנשים שנדחסו לפניי וזינקתי אל הלחצן הירוק הפותח את הדלת. הלחצן
לעומת זאת סירב להיענות ללחיצות העצבניות שהפעלתי עליו.
שנה טובה או שינוי לטובה
נשמתי בכבדות והסתובבתי
לאחור אל מול חומה אנושית צפופה. הבחור שעמד מולי הביט בי באדישות
והרים עיתון, כאילו מנסה להתחמק ממבטי המתוסכל. העיתון נגע באפי כאילו
מנסה להרגיז עוד יותר. "שנה טובה שתהיה לך" סיננתי בציניות מרושעת,
"הלוואי ש... ", עוד רגע והייתי מתפרץ.
עמדתי שם עצבני ומתוח מנסה
למצוא מפלט מתוך קופסת הפח המאיימת. מבטי התזזיתי נתקל שוב בעיתון
והתביית על אחת הכותרות. הסתכלתי שוב ושוב, כיווצתי גבות ולא האמנתי,
איך יכול להיות שהעיתון יודע על מה שחשבתי?
יכול להיות שאני
נמצא במתיחה מתוחכמת? ההפתעה כמעט והפילה אותי על זקנה שנחה על מזוודה
ענקית. שחררתי את הגבות והתחלתי לקרוא.
"ראש
השנה הרוחני" התריסה הכותרת, כאילו ענתה על השאלה שהטרידה אותי.
המשכתי לקרוא, "על
פי חכמת הקבלה, חגי ישראל מתארים בצורה סמלית את תהליך ההתפתחות
הרוחנית של כל אדם ואדם. ההתפתחות הרוחנית היא תהליך מחזורי המכונה
"שנה"...", הרגשתי לפתע איך כל המתח משתחרר לי מהגוף, היה משהו מרגיע
במילים הפשוטות והמפתיעות שהודפסו על הנייר.
הבחור שהחזיק בעיתון הוריד
אותו וחייך אליי חיוך מביך. מה אני עושה עכשיו? חשבתי לעצמי, מחייך
חזרה?
הרכבת עצרה והדלתות נפתחו.
"קח, תקרא. שתהיה לך שנה
טובה." אמר
ויצא בדילוג קל אל הרציף האפור של התחנה. הדלתות שוב נסגרו ואני נשארתי
על הרכבת, עומד המום בין כל האנשים סביבי. לאן נעלמה המועקה ותחושת
הצפיפות שכל כך הטרידה מקודם? החזקתי בעיתון, בוהה במראות החולפים דרך
חלון הזכוכית של הקרון.
קול נשי ועדין הוציא אותי
מההלם, "סליחה, אפשר לעבור?"
"כן, בוודאי, אני פשוט..."
"זה בסדר, שנה טובה." ענתה
בחיוך ונעלמה בתוך המון הנוסעים שבקרון.
הרמתי את העיתון והמשכתי
לקרוא,
אולי זו בכל זאת שנה טובה,
חשבתי לעצמי.
גם אתם
רוצים לקרוא?
שנה טובה ומתוקה לכולם!
|