|
|
| |
הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים
|
|
|
|
| |
 |
בני ברוך, האקדמיה
לקבלה היא מוסד לימודי שהוקם ע"י הרב מיכאל לייטמן, מדען וד"ר
לפילוסופיה. האקדמיה מציעה גישה חדשנית וייחודית בהוראת הקבלה, המבוססת
על מקורות אותנטיים של כתבי מקובלים מחד, ועל טכניקה מדעית מודרנית
מאידך, גישה המעניקה כלים רגשיים לחקירת העצמי והמציאות. |
|
מה היה קורה לו רבקה מפתח תקווה היתה יודעת שלמסע השופינג
שהיא עורכת בקניון יש השלכות משמעותיות מאוד על חייהם של בני אדם רבים
ברחבי העולם? שהמוצר שהיא תבחר לקנות יכול לקבוע האם מפעל כזה או אחר
ימשיך לתפקד, אם אנשים יינצלו מרעב או שמא ידוכאו עוד יותר?
גם כאשר דני מפרדס חנה מזפזפ בשלט הטלוויזיה שלו הוא גורם לשינויים
בשוק הפרסום. בכל לחיצה הוא משפיע על משרותיהם ועתידם של מאות אנשים.
אם עד היום השתמשנו בדימוי של "אפקט
הפרפר" כמטאפורה הרווחת לכאוס המתמטי, הרי שבעידן הגלובליזציה, "אפקט
הצרכן" פועל באותה הצורה. כל פעולה שלנו כצרכנים משפיעה על מערכות רבות
שאין לנו כל ידיעה עליהן.
האם ניתן בכלל לעשות משהו כדי למנוע את הקריסה הכלכלית הבאה? על פי
הקבלה בהחלט כן. אם נבין את החוקיות הכללית על פיה פועלת המערכת שבתוכה
אנו חיים - מערכת הטבע - ונפעל על פי חוקיה, נוכל לחזק את יכולת החיזוי
שלנו באשר לעתיד ולמנוע משברים כלכליים.
איזון הדדי
בכתבים הקדומים מתארים המקובלים את "הטבע העליון" ככוח העוטף את
המציאות כולה בטוב ובאהבה, ומסבירים כי מטרתו להביא את כל פרטי המציאות
לאיזון ולהרמוניה עמו. ואכן, אם נתבונן במערכות היחסים המתקיימות בטבע,
נוכל לראות כיצד האיזון וההרמוניה מתממשים בו בפועל, והם שמאפשרים את
המשך קיום החיים. בממלכת החי, למשל, נגלה יחסי דאגה וערבות הדדית.
סיפר על כך לאחרונה חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, פרופ' גונתר
בלובל, חוקר בכיר במכון רוקפלור היוקרתי למחקר רפואי בניו יורק, בראיון
לעיתון "קבלה לעם". בדבריו ציין בלובל שגם המדע סובר שעקרון ההדדיות
הוא המפתח לקיומה של כל מערכת בטבע. "הדוגמא הטובה ביותר לכך" אמר
בלובל, "הם תאים בגוף חי. התאים מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית
למען הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו
דואג לכללוּת הגוף". למעשה, בכל הדרגות בטבע פועל הפרט לטובת הכלל
שאליו הוא שייך, ובכך הוא מוצא את שלמותו. האיזון ההדדי העדין הוא זה
שמאפשר את החיים ועליו מושתתות כל המערכות בטבע.
לעומת זאת, במערכות המלאכותיות שהחברה האנושית בנתה לעצמה, פועלים
כללים אחרים לגמרי. בבסיס ההתנהגות האנושית המניעה את המערכות הכלכליות
(ולמעשה גם את כל שאר המערכות החברתיות), ניצב האגו, שמעדיף תמיד את
האינטרס האישי הצר של בעלי ההון ובעלי המניות, על פני טובת הכלל.
הרדיפה אחר השגת עושר, כבוד ושליטה, גם (ובעיקר) על חשבון האחר, היא
שעומדת בראש סדר העדיפויות של בעלי החברות.
ובדיוק בנקודה זו הם דוחקים את עצמם אל הפינה: ככל שהם רוצים להתכנס
יותר בעצמם, הם נאלצים לגלות שהם קשורים זה לזה דרך המערכות המלאכותיות
שהם בנו, כבולים בכבלים שאינם ניתנים להתרה. וכך יוצא שכל פעולה מזערית
שנעשית במקום אחד בעולם, מביאה מיידית לשינויים מרחקי לכת בקצה אחר של
הגלובוס, מבלי שנהיה מודעים לכך. במילים אחרות, במאה העשרים ואחת אנו
מוצאים את עצמנו כלואים במעגל קסמים שבו מצד אחד דוחף אותנו האגו
להיפרד זה מזה, ומצד שני לוחצת עלינו הגלובליזציה להבין כי כולנו
קשורים זה בזה ועלינו להתאחד. המצב המורכב הזה יוצר קונפליקט פנימי
שאנו מתקשים להתיר אותו.
איך בכל זאת ניתן לצאת מהסבך? הפתרון די פשוט, מסבירים המקובלים. לא
צריך להיות כלכלן מבריק כדי להבין אותו.
טיפול שורש
"והפלא שבדבר, אשר הטבע כמו שופט בעל מקצוע מענישנו על פי ההתחשבות עם
התפתחותינו, כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור שהאנושות הולכת ומתפתחת כן
יתרבו עלינו העינוים והמכאובים בהשגת כלכלתנו וקיומנו". (בעל הסולם,
מאמר השלום)
כדי שמערכת חברתית כלשהי תצליח לשרוד עליה לקיים את חוקי הטבע. ועד שזה
לא יקרה, המערכות שנבנה יימצאו בזעזועים מתמידים ונחטוף מכות נוספות
מצד הטבע העליון, במטרה להחזיר אותנו למסלול שבו הטבע העליון הוא זה
המוביל את כל המציאות.
הפתרון טמון בחינוך, מסבירים המקובלים. כשקברניטי המשק יחליטו להתמודד
עם המחלה מהשורש, במקום להמשיך ולספק לעולם משככי כאבים, יהיה עליהם
לנקוט במספר צעדים ראשוניים:
• ראשית, יהיה עליהם להשתמש במערכות ההסברה השונות כדי להביא לידיעת
האנשים שאנו גוף רב-תאי ושכולנו קשורים זה לזה. כל תא ותא (כל אדם
ואדם) במערכת האנושית יצטרך להבין שהמודל הכלכלי הרווחי ביותר עבורו
הוא אושרו של אדם אחר (הזולת). רק כך הוא יוכל להבטיח את יציבותו.
• לצד זה יהיה עליהם להביא למודעות הציבור את הסיבות למשבר. בני האדם
יצטרכו להבין שקיימת חוקיות שעל פיה פועלת כל מערכת הטבע, ושהטלטלה
שאנו חווים כיום נובעת מכך שאנו פונים נגד החוקיות הזו. את זאת ניתן
יהיה לעשות על ידי שימוש בדוגמאות רבות על אופן תפקודן של המערכות בטבע
ועל יחסי הגומלין וההדדיות ביניהן.
• במקביל לתהליכים אלה, מקבלי ההחלטות יצטרכו ללמוד כיצד מתפקדת המערכת
הכללית של הטבע, ולהשליך ממנה לגבי השינויים שנחוץ לבצע בכלל המערכות
האנושיות כדי להביאן לאיזון.
• רק אם האנשים המשפיעים על חיינו יתחילו לפעול בכיוון הכרחי זה, נצליח
להוציא את העולם מהבוץ בו הוא שקוע כיום עד צוואר, ולהובילו לחוף
מבטחים. כשעולמנו יתחיל לנוע לעבר האיזון עם הטבע, התוצאות לא יאחרו
לבוא.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן משוחח עם השחקן משה איבגי על תפקידו הרוחני של האדם בטבע
לחץ
כאן למאמר המקורי
|
