גילוי מול הסתרה

השבוע במדור קבלה: המן הרשע הוא הכוח האגואיסטי שבאדם, מרדכי הוא הכוח הפנימי המכונה "היהודי"   
גיליון 29 - 22 במרץ 2005 / אבירם שדה

אתה נמצא כאן:

שער ללומד > ניו אייג' - קבלה > גילוי מול הסתרה

קישורים נוספים ארכיון שיעורי אודיו/וידאו מדריך למתחיל בקבלה ניו אייג' - קבלה "בני ברוך" בעיתונות חזרה לדף הראשי

הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים

בני ברוך, האקדמיה לקבלה היא מוסד לימודי שהוקם ע"י הרב מיכאל לייטמן, מדען וד"ר לפילוסופיה. האקדמיה מציעה גישה חדשנית וייחודית בהוראת הקבלה, המבוססת על מקורות אותנטיים של כתבי מקובלים מחד, ועל טכניקה מדעית מודרנית מאידך, גישה המעניקה כלים רגשיים לחקירת העצמי והמציאות.

פורים הוא חג ההפכים; גזירה מול שמחה, גילוי מול הסתרה, שתייה מול אכילה, מרדכי מול המן, השמדה מול גאולה. אך מהו הסיפור האמיתי של החג? אילו כוחות משחקים על הבמה, ומה מתרחש מאחורי הקלעים של החג העסיסי הזה?

סיפור פורים התרחש לפני בניית בית המקדש השני, ערב השיבה לארץ ישראל, והוא נסוב סביב המאבק האחרון לפני גמר התיקון. בשלב זה של ההתפתחות מתקיים עם ישראל, שמייצג את הרצונות הפנימיים באדם השואפים לרוחניות בממלכתו של אחשוורוש, מלך העולם. מרדכי, הכוח הפנימי המכונה היהודי, שרוצה רק לדבוק בבוראו ולעבוד אותו ללא הפרעה, חי באושר, והממלכה כולה רגועה. עם ישראל מייצג את כלל הרצונות המצויים באדם שרוצים להגיע ישירות אל (ישר-אל) מנהיג העולם, וללמוד ממנו כיצד להכיר את חוקי הקיום וליהנות מהם.

אך משהו במצב זה אינו כשורה, שכן "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" - עם ישראל. כלומר, דווקא העם שאמור להיות מלוכד ומגובש כנגד כל שאר הרצונות, ששואפים כל אחד לכיוונו האישי, איננו מאוחד. זהו סימן לכך שהאדם עוד לא הגיע ליעדו, שכן רק עם ישראל יכול להוביל אותו אל היעד הנכסף - הכרת בוראו.

את המצב הזה רוצה לנצל המן הרשע, המייצג את הכוח האגואיסטי שבאדם, ההופכי ליהודי. המן הוא השאיפה לנצל את הבורא לטובת עצמו ואפילו לתפוס את מקומו על כס המלך. המן משער כי הפירוד של היהודים מעיד על בלבולם ועל חוסר אמונתם. לכן הוא רואה בכך הזדמנות נדירה להשמיד אותם, שהרי הם הכוח היחידי שמפריע לו לנצל את הבורא לטובתו עצמו. מה שהמן לא מבין הוא שמקור הפירוד איננו מקרי. הפירוד שבישראל נובע מכך שהם עלו בדרגתם. המדרגה הבאה שלהם היא קשר ישיר וגלוי עם הבורא. קשר גלוי במידה כזו שאף כוח בעולם לא יוכל להתכחש אליו. מצב זה מתואר בסוף המגילה, שם כתוב ש"רבים מעמי הארץ מתייהדים". פירושו של דבר הוא שכל הרצונות שבאדם, הקרויים "עמים" יקבלו על עצמם את שליטת הרצון העיקרי המוביל אל האושר ואל הביטחון, הקרוי ישראל, או יהודי.

לבחינת היהודי שבאדם ישנה מגבלה, ואת המגבלה הזו יכול לפרוץ רק המן הרשע. לכן אנו זקוקים להתגלותו בתוכנו.


בתחילת המגילה מתואר כיצד הציל מרדכי היהודי את המלך משני המתנקשים, בגתן ותרש. היינו מצפים שיקבל שכר עבור נאמנותו האמיצה: העלאה בדרגה, או פרס כל שהוא. אבל זה לא כל כך פשוט, כי מרדכי הוא הכוח היהודי שבאדם, והכוח הזה מעונין רק להיות בקשר עם בוראו. הוא לא רוצה שום שכר אישי, ולכן אי אפשר לתת לו שום מתנה באופן אישי, מאחר והוא יסרב לקבל אותה. וכך, למרבית הפלא, במקום לכבד את מרדכי אנחנו קוראים במגילה כיצד זכה דווקא המן בכס הכבוד, כשהושיב אותו המלך מעל לכל השרים. המן קיבל שליטה מוחלטת בממלכה וכל עבדי המלך נצטוו להשתחוות לו. משמעות העניין היא שהאגואיזם של האדם גדל והתרחב עד למידתו המקסימלית.

רק מרדכי, שדבק מלכתחילה במלך ולא באחד מנתיניו, סירב להשתחוות להמן. הסיבה לכך היא שתמיד קיים כוח באדם שיודע מי הוא המלך האמיתי, ומוכן להיות נאמן לו בכל מחיר. אפילו אם הוא היחיד בממלכה שעוד זוכר את זה, אפילו כשכל העיר שושן נבוכה, ומבולבלת, וכשנגע הספק משתלט בכל רצונות האדם. אפילו כשמאיימים ישירות על חייו ועל חיי משפחתו, מעדיף היהודי הנאמן שבתוך האדם את הנאמנות למלכו.

רק התעצמות האגו של המן איפשרה להמון העם להבין עד כמה נאמן מרדכי למלכו, ועד כמה נכונה דרכו. ההבדל בין דרכו של המן לזו של מרדכי הוא העניין המרכזי של כל הסיפור. המן רוצה לנצל את המלך לטובתו, ולהיעזר בו כדי להשתלט על ממלכתו. המן חושב רק על עצמו ומייצג את הכוח האכזרי ביותר שבאדם, את רצונו לשלוט בעולם בכל מחיר, אפילו במחיר השמדתו עצמו.

מרדכי, לעומתו, מעוניין רק לגלות יותר ויותר את המנהיג האמיתי של העולם, וללמוד ממנו כיצד לנהוג. זוהי הסיבה לכך שבלתי אפשרי לשחד אותו בשום סוג של תשלום. הוא יכול לעמוד בשער המלך ולשמור עליו גם כשכולם משתחווים להמן. אין שום מחיר לנאמנותו. הוא יודע שיגיע היום בו יבינו את זה כולם, אבל גם מבין שאי אפשר לכפות את דעתו.

לכן דווקא כדי להגדיל את רצונו של מרדכי, זוכה המן ביתר שליטה על הממלכה. האגואיזם מתגלה לעין כל כדי שהאדם יוכל להבין אילו כוחות הרסניים מצויים בו. המן מחליט להשתמש בכוח שקיבל לשם מימוש רצונותיו ועל מנת להשמיד את אויבו העיקרי - את כוח היהודי שבנשמתנו. הוא מתכנן את מעשיו באופן יסודי: מכין את העץ ואת החבל, ובטוח שעוד רגע קט יסתיימו כל מאבקיו עם מי שמפריע לו לממש את רצונו לשלוט בעולם.

לאחר מכן, נשאל המן מה יעשה לאיש שהמלך חפץ ביקרו? הוא בטוח שמדובר בו עצמו, ולכן מציע להושיב אותו על סוס, שמשמעותו היא הכוח המניע של האדם, ולהצהיר בפומבי - "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

בשלב זה מתאחד עם ישראל, הרצונות השואפים להגיע ישר-אל הבורא, ולהכיר אותו פנים אל פנים. התפילה המשותפת שלהם להצלחת משימתה של אסתר, המייצגת את כוח האמונה חרף ההסתרה, מתקנת את מה שנראה בתחילת הסיפור כפירוד בקרב העם. התיקון הזה מאפשר לאסתר לפנות ישירות אל המלך, וזהו הנס הגדול של פורים. מדובר במעשה חסר תקדים, שכן לשום אדם לפניה לא היה כוח לפנות כך אל המלך. רק כוחו המאוחד של כל העם, בבקשת העזרה מכל הלב, העניקו לה את ההגנה הדרושה כדי לצאת מן ההסתר, שעליו רומז שמה, אל גילוי פני המלך.

אסתר חשפה את כוונתו האמיתית של המלך בכל פעולותיו - להיטיב לכל נבראיו. אז מתגלה התרמית להמן, לכוח האגואיסטי של האדם, אך זה כבר מאוחר מדי עבורו. הוא מגלה שמטרת עבודת האדם היא גילוי שליטתו וטובו של המלך. הוא רואה שהוא עצמו היה רק כלי משחק בידי המלך, שרצה בעצם מלכתחילה להגדיל את מרדכי. אך בשלב זה הוא כבר לא יכול לשנות את הגזירה שגזר בעצמו.
דווקא בזכות הרצון האדיר של המן לשלוט בממלכה, זוכה מרדכי לפרסום ולכבוד הראוי לו. כך מגלים כל הרצונות של האדם את מטרת המלך - להיטיב לנבראיו, ואת השיטה הנכונה להגיע אליו, שיטתו של היהודי שבפנימיות האדם.


מיהו אם כן אותו כוח "יהודי"? היהודי הוא הרצון העז שבפנימיות האדם לחוות קשר מתמיד עם מנהיג המציאות, עם המלך. היהודי הוא זה שמצליח לזכור בכל רגע "מיהו בעל הבית", ולהשתמש בכל מאורע כדי להגדיל ולחזק את הקשר אליו. יהודי הוא מי שלעולם לא מתייאש אל מול הקשיים שבדרך, כי הוא בטוח שכל מה שמתרחש הוא רק לשם גילוי טובו של המלך. היהודי הוא מי שזוכה בסופו של דבר לגילוי צדקת דרכו על ידי איחוד הכוחות למטרת חייו.

יהודי הוא זה שהופך את ההסתר לגילוי, ואשר ביחסו הנכון למציאות "כותב", את "מגילת אסתר".

 

לחץ כאן למאמר המקורי