|
|
| |
הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים
|
|
|
|
| |
 |
בני ברוך, האקדמיה
לקבלה היא מוסד לימודי שהוקם ע"י הרב מיכאל לייטמן, מדען וד"ר
לפילוסופיה. האקדמיה מציעה גישה חדשנית וייחודית בהוראת הקבלה, המבוססת
על מקורות אותנטיים של כתבי מקובלים מחד, ועל טכניקה מדעית מודרנית
מאידך, גישה המעניקה כלים רגשיים לחקירת העצמי והמציאות. |
|
מילים רבות נכתבו על "אדם הראשון".
באחד מחשובי ספרי הקבלה "תלמוד עשר הספירות", בו מפרש הרב יהודה אשלג,
בעל הסולם, את דברי האר"י, הוא מקדיש חלק שלם (חלק ט"ז), כדי לתאר את
המבנה הרוחני המכונה "אדם הראשון".
השבוע נמריא אל מרומי העבודה הפנימית על פי חוכמת הקבלה ונציג זווית
חדשה לחלוטין לשאלה: מה היא רוחניות?
חוכמת הקבלה מתארת את המציאות מנקודת המבט של הנברא. הנברא הוא "רצון
ליהנות" ו"מחשבת הבריאה" היא הרצון ליהנות לנבראים. כל מה שחסר למחשבת
הבריאה הוא נברא שיקבל את הטוב והשפע אותו היא חפצה לתת. ה"אובייקט"
שנברא כדי לקבל את ההטבה מכונה "אדם הראשון".
כאן המקום להתנתק מכל דמיון גשמי על דמותו או צורתו, משום שמדובר במבנה
רוחני עליו נסביר במהלך השורות הבאות. "אדם הראשון" נקרא כך משום שהוא
היסוד ליתר הנבראים. אוסף הנשמות שכלולות יחדיו בנשמה אחת נקראות "אדם
הראשון".
כאשר אדם כמונו מתחיל לגלות את המציאות הרוחנית, ומתעלה בהרגשתו
הפנימית מעבר לקירות החדר האטום, הוא מתחיל לחוש את האור העליון - את
המבנה הזה הקרוי "אדם הראשון".
"ואהבת לרעך כמוך" - התנאי ההכרחי
להופעת האור בתוך כלי האדם
הנשמה נבנית כתוצאה מהיחס בינה ובין הנשמות האחרות הסובבות אותה. מידת
ואיכות הקשר בינה לבין הנשמות האחרות היא המכתיבה את התפתחותה. אדם
המסוגל "לצאת" בהרגשתו מתפיסת המציאות המוגבלת של חמשת חושיו אל תפיסת
המציאות דרך החוש השישי - הנשמה, יכול להתחבר ולו במקצת לנשמות אחרות,
וכתוצאה מכך להרגיש. הרגשת האדם את הנשמות האחרות באמצעות נשמתו - היא
"העולם העליון" עבורו. למעשה, המושג הכל כך מעורפל שנקרא רוחניות, או
העולם העליון, משמעו יחס האדם וחיבורו עם יתר הנשמות הסובבות אותו.
הרחבת קשר זה בינו ובין הנשמות האחרות היא הטיפוס במעלה הסולם הרוחני.
ככל שאנו מעמיקים פנימה אל הרבדים הנסתרים של חוכמת הקבלה, אנו מגלים
שהאפשרות היחידה העומדת בפנינו להרגיש את האור העליון, את העולם
העליון, את נשמתנו, את העולם הנצחי - או את כל העולה בדמיוננו כרוחני -
היא באמצעות הכלים של יתר הנשמות - הזולת.
משום כך הכלל "ואהבת לרעך כמוך" נקרא "כלל גדול בתורה". "ואהבת לרעך
כמוך" הוא הכלל הבסיסי - התנאי ההכרחי להופעת האור בתוך כלי האדם.
התחברות הנשמות יחדיו היא התנאי להתגלות האור העליון בהם.
אם כך הבורא, האור, המכונה בכתבי הקבלה גם "שכינה", שוכן בקשר בינינו.
הוא אינו בתוכי, והוא אינו בתוכך, אלא הוא ממלא את הכלי שאנו יוצרים
יחדיו, ונמצא בינינו. מבולבלים? הבא וננסה לשפוך מעט אור על הדברים.
אם יצמצם האדם את חמשת חושיו ויפתח רצון מחוץ לעצמו, או אז יתגלה לו
העולם העליון, והוא יהיה למקובל.
הלוא מיהו מקובל? המקובל הוא אדם שמתחבר ע"י ביטול עצמו ובאמצעות
הכוונה שלו להשפיע לנשמות האחרות, וכתוצאה מכך מקבל את הגילויים
שמתגלים בנשמות האחרות אליהן הוא מחובר. יוצא מכך שבחיבור עם יתר
הנשמות מגלה בעל ההשגה את הכלי הכללי הנקרא "אדם הראשון". הוא משיג כי
כל בני האדם קשורים יחדיו באמצעות אין סוף חיבורים במבנה מושלם שהוא
מעין אב טיפוס או המבנה הראשוני ונקרא "אדם הראשון".
גילוי האדם הראשון
כל מערכות הטבע מסודרות כך שכל חלק בגוף הכללי עובד כדי לשרת את יתר
חלקי הגוף ולא את צרכי עצמו. הטבע בנוי כך שהחלק שדואג רק לצרכי עצמו
ואוכל את החלקים האחרים בסביבתו, דינו מוות. בסופו של דבר לא יהיה לו
ממי לקבל את חיותו. כך הם פני הדברים ברמה הגופנית - דרגת החומר שלנו.
ברוחניות, כל חלקי הבריאה נמצאים כלולים בצורה מושלמת במבנה "אדם
הראשון". בסופו של התהליך אנו מגלים כי האור העליון ברא מבנה אחד בלבד.
מבנה שבדומה לגוף האדם, מקושר בכל חלקיו בצורה אינטגראלית ושלמה.
ההבדל הוא בין מצבנו המתוקן במציאות הרוחנית של "אדם הראשון" לבין
הרגשותינו ופעולותינו במצב הנוכחי הוא תוצאה של ירידתנו אל המצב המכונה
"העולם שלנו", בו איננו חשים את המציאות הרוחנית. במצבנו המתוקן כל אחד
מאיתנו פועל כלפי האחרים, כל אחד נותן בצורה בלתי מוגבלת ומשפיע לאחרים
אלא שאיננו מודעים לכך. אנו חשים את עצמנו במצב אחר ובמקום אחר. משום
כך נקרא המצב שבו אנו נמצאים "העולם המדומה". העולם המדומה הוא המצב
שעובר עלינו בתקופת ההסתרה.
עם תחילת ההתקשרות ליתר הנשמות בהתאם לכלל "ואהבת לרעך כמוך", מתחיל
המקובל להרגיש את המצב שנקרא "אדם הראשון". בד בבד עם הרגשת מצב זה
מתפוגג הערפל והמבנה של "אדם הראשון" הולך ומתגלה. המקובלים הם אלה
שעוברים את השינוי הפנימי שכתוצאה ממנו מתחלפת ההעלמה הגשמית בהשגה
וגילוי רוחניים. את סדרת המצבים הללו הם מתארים לנו בספריהם. תוך כדי
פסיעה במעלה שלבי הסולם הרוחני הולך האדם ומתקרב לגילוי המבנה של "אדם
הראשון".
הנה כי כן, כולנו נמצאים באותו במבנה של אדם הראשון - אין מרחק, אין
זמן, אין שינוי מלבד השינוי שבתוכנו. כל שנדרש מאיתנו הוא לפתוח את
החוש השישי ולהרגיש את המצב היחידי שקיים, או אז נגלה כי ביחס למצב
האמיתי נמצאנו בשקר - "היינו כחולמים". האדם אינו יכול לחלוק עם הזולת
את השגותיו הרוחניות. אפשר לדבר על מרכיביה של התמונה הרוחנית, על
ההשתוקקות הנדרשת כדי לגלות את העולם העליון, אולם הגילוי עצמו הוא
עניין אישי.
מפליא לתאר זאת בעל הסולם בשירו הנהדר הפותח את ספרו "שמעתי"
"הבהיר ! ומן השחקים מזהיר
שמה: מבפנים לפרוכת המסך.
סוד צדיקים שמה מתבהר!
ויאירו יחדיו האור והחושך
טוב מאד, לחקור מפעליו,
ואליו הזהרו משלוח יד
אז תשמעוהו, וכה תפגשוהו,
במגדל עוז, שם המיוחד.
ויערב לכם דבר אמת,
לדבר דבר בלי בר.
וכל שאתם תחזו לכם,
עיניכם תראנה ולא זר !"
(בעל הסולם, הרב יהודה אשלג)
לחץ
כאן למאמר המקורי
|
