השלב האחרון

האלימות הקשה שאיתה מתמודדת כיום החברה בישראל, מוכיחה שהגענו לשלב האחרון

בהתפתחות הרוחנית שלנו * והוא יהיה הקשה מכולם
מאמר 80 בסדרה - 23 ביוני 2005

אתה נמצא כאן:  

שער למתחיל > "בני ברוך" בעיתונות > סקופ > השלב האחרון

קישורים נוספים ארכיון שיעורי אודיו/וידאו מדריך למתחיל בקבלה "בני ברוך" בעיתונות חזרה לדף הראשי

הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים

מקובלים על קבלה

"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה"
 

הרב ראי"ה קוק, 'אורות'
 

מבוסס על הוראתו של המקובל, הרב מיכאל לייטמן - פרופסור לאונטולוג'ה, תאוריית הידע והתפיסה, PhD בפילוסופיה, MsC בביוקיברנטיקה

גל האלימות הקשה הפוקד כיום את המדינה, הוא בעצם בבואה של המצב הרוחני שבו אנו מצויים. על פי חוקי העולם הרוחני, כל מה שקורה במישור העליון, בא בסופו של דבר לידי ביטוי בעולם התחתון. המהלכים המתרחשים כיום בעולם הרוחני, הם תוצאה ישירה של מחדלים להם אנו אחראים. הנתק המוחלט שבו אנו מצויים מהעולם העליון והמציאות הרוחנית שלו, הם אלה שיוצרים את המציאות הבלתי נסבלת שבה אנו חיים, מציאות ששום אמצעי השייך לעולם הזה לא יכול לתת לה פתרונות. זה היה נכון כאשר היכה בישראל גל טרור מהקשה שידעה בתולדותיה באינתיפאדה השנייה, וזה נכון גם כיום, כאשר ילדים רוצחים ילדים ללא סיבה ברחובות, מותירים את ההורים כואבים, המומים ואל החברה כולה פעורת פה נוכח האסון.

מי שמבין מה באמת קורה במישור הרוחני, אינו מופתע ממה שמתגלה כאן לנגד עיניו. מקובלים, שהעולם הרוחני גלוי לפניהם לא פחות משהעולם הגשמי גלוי לפנינו, רואים את המרחק העצום בין המעמד הרוחני ששמור לעם ישראל, למעמד שהוא מצוי בו כיום, ומכאן נובעת כל הפורענות בישראל בפרט, ובעולם בכלל.

ככל שגילויי האלימות בחברה הישראלית נעשים קיצוניים יותר, כך הרצון לפתור את הבעיה נעשה תכוף יותר. הממשלה מכנסת ועדות שרים, משרד החינוך מכין תכניות מיוחדות למלחמה באלימות, המשטרה מתגברת כוחות כדי להתמודד עם התופעה ברחובות, אך הנתונים מוכיחים שהחברה הישראלית נעשית אלימה מיום ליום והפתרונות המוצעים רחוקים מלהניח את הדעת.

רק חשיבה מהפכנית יכולה להוביל לפתרון, אך היא דורשת שינוי כולל בתפיסה הרווחת, לא רק בתחום החינוך. עם ישראל צריך להבין מה מהות הקיום שלו כעם, וכל אחד מאיתנו מחויב להבין מה הסיבה שלשמה הוא קיים בעולם הזה. זו נקודת המפתח, מכאן יתחיל השינוי שכולם מחפשים אותו במקומות אחרים. אדם שמחפש משמעות לחייו, הוא אדם שהחיים בעולם הזה כבר אינם מספקים לו את מידת התענוג שהוא מבקש לקבל. החיפוש אחר תשובות, פותח בפניו אופקים חדשים, מגלה לו מציאות שהוא כלל לא ידע על קיומה. אם הוא מגיע לחכמת הקבלה, הלימוד עצמו הופך אותו להיות אדם טוב יותר, כלפי כל הסובבים אותו, משום שיש בלימוד כוח המסייע להחזיר את האדם למוטב.

חכמת הקבלה מושתתת על עיקרון של המרת הרצון לקבל על מנת לקבל הטבוע בנו, לרצון לקבל על מנת לתת, זאת כדי להיות דומים באופן מוחלט לבורא שכל כולו מהות של נתינה. כאשר אדם מתחיל להבין שהקבלה לעצמו לא רק שהיא מזיקה לסובבים אותו, היא גם מזיקה לו, הוא יתחיל להפנים את העובדה שהנתינה לסובבים אותו משתלמת לו יותר, משום שכשהוא נותן, הוא בעצם מקבל, הרבה יותר מכפי שחשב לקבל כאשר ביקש לקבל לעצמו בלבד.

זו הסיבה שמקובלים יצאו בדורות האחרונים בקריאה לכל אדם להגיע ללימוד חכמת הקבלה, משום שידעו שהדרך היחידה להתמודד מול כל הקשיים הצפויים לאנושות, עוברת אך ורק דרך הקבלה. כאשר הם גילו את הקבלה, הם גילו גם את הסגולה העצומה הטמונה בלימוד, שגם אם אדם לא ממש מבין מה הוא לומד, פועלים עליו כוחות המשנים אותו מבפנים, מבלי שיהיה מורע כלל לשינוי העצום המתחולל בו. זו הסיבה שהאימרה שהקב"ה אומר לישראל: "הלוואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו, כי המאור שבה מחזירם למוטב", מהווה גם היא אבן יסוד בלימוד החכמה הזו, משום שהם יצאו מתוך נקודת הנחה שאם לימוד עצמי של חכמת הקבלה מסוגל לחולל שינוי כה עצום אצל אדם אחד, הוא יכול לחולל שינוי עוד יותר דרמטי, אם יהיה נחלת הכלל.

החזון שלהם היה שעם ישראל יחזיק ויחזק את חכמת הקבלה, משום שידע שהיא עץ החיים המבטיח את הקיום שלו בכלל על פני האדמה ואת הקיום שלו כאן, בארץ הזאת. חכמת הקבלה היא הסיבה היחידה שלשמה קיים עם ישראל, וכל עוד הוא שומט ידיו מהעיסוק בחכמה הזו, הוא חש את נחת זרועו של החוק הכללי, התובע ממנו פעם אחר פעם לשוב ולקחת אחריות על גורלו כעם ועל גורל האנושות כולה, כי המפתח לחרות של כלל האנושות מצוי בידי היהודים, וכל עוד הם מתעלמים מהשליחות המוטלת עליהם, הם סובלים. לעיתים הסבל בא לידי ביטוי ברדיפות בלתי פוסקות במדינות אחרות שבהן הם חיים, לעיתם בגזירות שניחתות עליהם, לעיתים בשואה איומה, לעיתים במלחמות, בפיגועי טרור קשים, וכיום הדבר בא לידי ביטוי בגל אלימות קשה, שמעיד על אזלת ידן של כל המערכות שאמורות לספק פתרונות.

כיום, הורים חוששים בצדק לשלוח את ילדיהם לבית הספר, לקניות בקניון, או לבילוי במועדון, משום שאף אחד לא יכול להבטיח להם שהילד יחזור בריא ושלם הביתה, אם יחזור הביתה. זו מציאות שמעידה על כך שהפכנו לחברה שאיבדה את הכיוון, את המטרה ואת הדרך. זה מה שקורה גם כשההורים עצמם לא מודעים לעובדה שישנה מטרה אחרת לקיום האישי שלהם עלי אדמות, לקיום שלהם כחלק מעם שנחשב כעם סגולה ולקיום של האנושות כולה. אם ההורים היו מחנכים את ילדיהם על בסיס הידיעה ששאלת מהות הקיום חייבת להיות חלק בלתי נפרד מחינוך שהם מקבלים, התוצאות של המהלך הזה לא היו מאחרות לבוא. החברה הייתה מקבלת ילדים טובים יותר, נערים טובים יותר, מתבגרים טובים יותר ומבוגרים הרבה יותר טובים מאלה שהיא מפתחת כיום, משום שכאשר אדם יודע שכל הקיום שלו כאן עלי אדמות חסר משמעות, אם הוא לא פועל כדי לתקן את נשמתו, הרי שזה הופך להיות העיסוק המרכזי של חייו, אין לו עניין בכל גילויי הרוע שאנו עדים להם, משום שהוא מודע לעובדה שרוע משמעותו רצון לקבל, והרצון לקבל מרחיק אותו מהמטרה. המשוואה הזו ברורה לכל מי שרק מתחיל את לימוד הקבלה, וזהו תנאי הכרחי להמשך הלימוד. בספר תהילים נכתב "סור מרע ועשה טוב", כתנאי, שני הדברים לא יכולים להתקיים יחד. במקרה של חכמת הקבלה, לא די בכך שהיא גורמת לאדם לרצות להיות אדם טוב יותר, היא גם משנה אותו מבפנים, לקראת היעד הזה.

חכמת הקבלה מעניקה לאנושות בכלל ולישראל בפרט את כל הפתרונות על מגש של זהב, תחת קורת גג אחת. היא יכול לגאול את העולם כולו מסבל וייסורים בכל תחומי החיים, משום שהיא מסוגלת לגרום לאנשים להיות טובים יותר, מתחשבים יותר בזולת, אנשים שהנתינה היא חלק בלתי נפרד מחייהם, אנשים שכל מי שרוצה לקבל לעצמו בלבד, נחשב חריג מבחינתם. רק כך יכול להתחולל שינוי אמיתי בישראל ובעולם כולו, רק כך תוכל להתקיים חברה צודקת, ורק כך ניתן יהיה להשיג שלום לא רק בין ישראל לשכנייה, אלא שלום כלל עולמי, משום שכאשר כל אומות העולם ידעו שהתענוג שהן מבקשות להשיג מצוי בהישג יד, והיהודים עושים הכל כדי לשמש צינור המעביר להם את השפע הזה, הם ינקטו בכל צעד אפשרי כדי לסייע ליהודים, כפי שכבר הוכח בעבר. כאשר בני ישראל הגיעו לארץ ישראל ופתחו בהכנות לקראת הקמת בית המקדש הראשון, כל אומות העולם התגייסו כדי לסייע להם לבנות את בית המקדש, משום שכולם הבינו שבמהלך הזה תלוי קיומו של העולם כולו. כאשר היהודים סטו מהדרך, כאשר הרצון לקבל גבר על מידת הרצון לתת שהייתה בהם, חרב בית המקדש, ואיתו חרבו גם השותפות, האחווה בין העמים וגם שיתוף הפעולה הנדיר שהושג באותם ימים.

יחד עם זאת, עדיין לא מאוחר. היהודים עדיין מהווים את מרכז העולם, הם עדיין מחזיקים בתורה, במפה שיכולה להוביל את האנושות כולה חזרה אל האור העליון, וכל מה שעליהם לעשות כעת, זה לפתוח את ערוצי התקשורת עם הבורא, להתוודע אליו ולהוביל את כל האנושות אליו.
 

איש אחד, בלב אחד

בזמן שבית המקדש היה קיים, היינו קרובים מאוד לדרגה הזו. בית המקדש נבנה על יסודות של 'איש אחד בלב אחד', וכאשר היסוד הזה קרס, הגיעה הגלות הרוחנית של ישראל מהדרגה הרוחנית הזו, ובעקבותייה הגיעה גם הגלות הגשמית מהארץ. עד המאה ה-20 היהודים עוד הקפידו לשמר את עצמם כעם שונה מכל העמים, מיוחד ואף קיים בגשמיות את כל הפעולות הנדרשות על מנת לייחד אותו מכל אומות העולם וזה מה ששמר על היהודים וסייע להם להגשים את חזון החזרה לארץ המובטחת, אולם כיום, כאשר אנו מצויים בשלב האחרון של ההתפתחות, לפני ימות המשיח, אנו מצויים בשלב שבו מתגלה האגו, הרצון לקבל, במלוא עוצמתו, גם באומות העולם וגם אצלנו, אך אצלנו זה ניכר יותר, משום שכאשר אנו נופלים, הנפילה שלנו קשה יותר, בגלל הגונה הרוחני העצום של הנשמות שלנו.

כאשר שבנו לארץ ישראל עם הקמת המדינה, כתוצאה מלחץ שיצר הבורא, החל בעצם מהלך שבו הרצון לקבל שלנו ושל כל האומות מגיע לשיא ההתפתחות שלו, וזה מוליד את כל הפורענות שאנו עדים לה כיום, כאשר אח קם על אח להרגו, מתוך אגו או גאווה. כיום האלימות הקשה הגיעה גם לרחובות ולבתי הספר, מאותה הסיבה בדיוק, למרות שבעבר הייתה מציאות לגמרי אחרת. בעבר, כל אחד מאיתנו ראה באחר מישהו מיוחד, חלק בלתי נפרד ממנו, כולם היו כמו איברים של גוף אחד, שאם אחד מהם נפגע, הגוף כולו נפגע, יהודי היה עוזר ליהודי בכל דרך, תרומות היו מגוייסות בכל רחבי העולם למען יהודים במצוקה, ואם הייתה מצוקה בארץ, היו יהודים בחו"ל מרעישים עולמות כדי לסייע ליהודים כאן, כי הייתה אחווה, הייתה סולידריות.
בשל העובדה שקיבלנו את ארץ ישראל רק ברמה הגשמית, ועדיין לא הגענו לארץ ישראל בדרגה הרוחנית שלה, ישנה אי התאמה רוחנית שיוצרת את כל הכאוס שאנו מצויים בו כיום. אם בעבר חשבנו שהפתרון לבעיית היהודים יגיע בדמות מדינה שתשתמש להם מקלט מכל הרדיפות ובית לאומי, הרי כיום ניכר שהארץ הזו הפכה להיות ארץ אוכלת יושבייה. אם אנו לא משלמים מחיר דמים יקר בגלל האוייבים הסובבים אותנו באמצעות מלחמות או פיגועי טרור, הרי שכיום אנו מתמודדים בתוך הארץ שאמורה הייתה לשמש לנו מקלט, עם טרור מסוג אחר לגמרי - טרור של יהודים נגד יהודים.

רק אם נפתח את ספרי הקבלה, נמצא את הפתרונות לכל הבעיות שאנו מתמודדים מולן כיום, משום שהלימוד יסייע לנו להתעלות מעל לעולם הזה, לראות את המציאות באור אחר, לחוש חיים נצחיים, ולקבל החלטות תוך ראייה הרבה יותר מפוכחת מזו שיש לנו כיום.

למרבה הצער, הסימנים הקשים הללו שאנו עדים להם היום, הם סימני הגאולה, כי החשיכה הגדולה מגיעה דווקא לפני שהאור הגדול פורץ, וגם כיום לא תעזור לנו מערכת חינוך טובה יותר, לא טכנולוגיה מתקדמת יותר ולא משטרה יעילה יותר, כי המציאות מוכיחה שכל אלה מעולם לא פתרו את הבעיות, וגם לא יפתרו את הבעיות, משום שהפתרון לא מצוי במישור שבו אנו חיים. זו גם הסיבה שאנו לא מסוגלים לקיים חיים כאומה נורמאלית, משום שהייעוד שלנו הוא אחר משל כל אומות העולם - עלינו מוטלת החובה להביא את בשורת הבורא לעולם כולו, אנו זקוקים להתפשטות חכמת הקבלה, משום שרק היא מסוגלת להראות לנו שהחיים לא נגמרים בעולם הזה.
 

לחץ כאן לכתבה המקורית דף 1
לחץ כאן לכתבה המקורית דף 2