|
|
| |
הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים
|
|
|
|
| |
|
|
באיזה אופן יכול מורה שעוד לא הגיע לדרגה רוחנית
להתפתח, כך שקבוצתו לא תהווה עבורו מכשול בהתקדמותו הרוחנית ולא תיתן
לו סיבה לחשוב את עצמו לרב גדול ומכובד? כיצד לעשות כך שהוא לא יתחיל
לנוח על זרי הדפנה, ובשל כך לא יסיים את התקדמותו הרוחנית? באיזה אופן
הוא יכול ליצב את עצמו, לכוון בצורה נכונה ולהתקדם כך שהקבוצה תתקדם
ויתקדם המורה? הרי אם המורה משנה כיוון, גם הקבוצה של תלמידים-מקובלים
הופכת לחסידות.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לסמוך עליו הוא לא הידע הרוחני, אלא ה"סמוכות"
החומריות הרגילות. הטעות הגדולה והנוראה ביותר של המתחילים, כשהם
נשארים לבד, בלי רב, בלי שיבינו איך עליהם להתקדם, היא בכך שמיד הם
מתחילים להמציא לעצמם תיאוריות רוחניות כלשהן. ותיאוריות רוחניות לא
צריך להמציא, ולא צריך לעשות איתן כלום. הדבר היחיד שצריך לעשות הוא
ליצור לעצמך מסגרת חומרית פשוטה, ולהתקיים במסגרת החומרית הזאת.
וטעות היא בידם של אלה שמלהטטים בתיאוריות למיניהן, מזכירים מה אמר רבי
פלוני, מתווכחים עם האחרים מי מהם גבוה יותר ברוחניות. וזה, הרי, לגמרי
לא נכון: לא צריך להוכיח זה לזה עם מי הצדק. ואם להוכיח, אז בדברים
חומריים גרידא, אבל בשום אופן לא במושגים רוחניים. לא טוב כשמתחילים
להוכיח את צדקת הדרך ואת הידע על בסיס דברים שהם עוד בעצמם לא השיגו.
במקרה שהתלמיד נשאר לבד, בלי רב ולא יודע מה לעשות, איך ללכת, הוא
מחוייב ליצור "סמוכות" טכניות גרידא בעולם שלנו. מה הייתי מיעץ? אם
הקבוצה היא מעורבת (מורכבת מנשים ומגברים), טוב אם אשתך יושבת בשיעור.
זוהי האפשרות הטובה ביותר. מדוע? משום שבמקרה כזה אתה לא תתנשא: על ידך
יישב אדם שיבקר אותך, ושאתה לא יכול לשקר בפניו. לכן גם את החומר אתה
תנסח נכון - הן לקבוצה והן לעצמך - וזה חשוב מאד.
אם הקבוצה היא נפרדת, יש צורך בביקורת של החברים שתרסן אותך כדי שלא
תתחיל לשקר לעצמך בתוכך: כמה חכם אתה, כמה גדול אתה, וכן הלאה. יותר
טוב יהיה אם תחלק את השיעור חצי-חצי: את החלק הראשון של השיעור תעביר
אתה, ואת החלק השני - החבר שלך. ושהוא יהיה לא יותר גרוע ממך. שיסביר
את החלק השני של החומר. ואז שניכם תצליחו. אבל אם תישאר לבד, פנים מול
פנים עם הקבוצה, אף אחד לא יוכל להבטיח לך שאתה תלך באמת בדרך הישרה
והנכונה. |
