שיחה: ירידות ואופן השליטה בהן

מתוך שיחות שנערכו בדבלין, עם הרב מיכאל לייטמן

אתה נמצא כאן:

שער למתחיל > שיחות מדבלין > ירידות ואופן השליטה בהן

אמרת, שהקבוצה רק התחילה לעבור את הרגשת עשר המכות (הנסיונות הקשים). האם כל הקבוצה יחד תחווה את המכות האלה, או כל אחד בנפרד?

למעשה גם הקבוצה וגם כל אחד בנפרד אמורים להרגיש את המכות האלה. הקבוצה היא כמו משפחה. הרי במשפחה יש ילדים בוגרים, ויש גם ילדים קטנים, יש הורים, דודים דודות, אך עצם העניין הוא - שכל אחד מהם מתגבר על מכה משפחתית כלשהי בדרכו שלו, באופן אישי. אבל יחד עם זה, כולם חווים אותה ביחד, מפני שהם משפחה אחת. כך גם כאן: כל אחד ירגיש את המכה בהתאם לדרגת ההתפתחות שלו בקבוצה. יש להזדרז לחבר את האנשים למצב הזה.


כלומר המכות האלה קיימות תמיד, אלא שצריך להרגיש אותן? מכות - אלה אותם מצבים המוכנים מראש בהתאם לרשימות?

כן, אך מה זאת אומרת מוכנים מראש? רב"ש היה מביא דוגמא של זקן, שמחפש מראש את מה שהוא טרם איבד . מדוע הוא אינו מחכה לרגע שיאבד משהו, אלא מחפש מראש? אולי הסיבה שהוא מחפש היא כדי לא לאבד? אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר, כלומר, לחפש את המכות מראש. ולכן - איתור המכות מראש הוא לא רק שיטה למנוע ירידות לא מודעות ובלתי נשלטות, אלא להפוך אותן לנשלטות כדי לזרז את המעבר שלהן.

הבעיה היא לא בזה שאנחנו חוששים מירידות. אם אני אומר לעצמי: עדיף לעשות כך שלא יהיו ירידות, בסופו של דבר אני אראה שזהו משחק עם שער אחד, כלומר, למען עצמי. ואם אנחנו אומרים, שברצוננו להתקרב למטרה, אז הרצון הזה להתקדם מעורר בנו שאיפה למשוך על עצמנו מצבים חדשים, גם אם הם אינם נעימים במיוחד.

ובכן מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים פשוט לחפש את המצבים החדשים האלה. הם לא צריכים להיות רעים בהכרח, ובכלל, למה לנו לחפש משהו רע? מה שחשוב בעניין הזה היא האינטנסיביות של המצבים שלנו. חשוב יחד עם זאת, לקחת על עצמנו מטלות חדשות ולעקוף את תוכנית הבריאה. כאשר אנחנו בוחרים בדרך התורה על פני דרך הייסורים מרצוננו החופשי, מתבצע מעבר מתוכנית "בעיתה" לתוכנית "אחישנה". לכן אין צורך לעורר על עצמנו מכות באופן מכוון, הרי למעשה אנו עוברים אותן באופן טבעי, בהיותינו חלק מקבוצה. אין דרך להימנע מהמכות האלה. אך הכרת החשיבות שלהן להתקדמות הרוחנית שלך, ועצם ההכנה לקראת המכות האלה, צריכה להיות אצלך ברמה גבוהה.

נניח שאתה ספורטאי. המאמן שלך אומר כך: "אתה צריך להתאמן איזה שנה, ואז תעלה לתחרויות". ואתה השקעת כל כך חזק, שבמקום שנה, אפשר לשלוח אותך לתחרויות האלה אחרי חודשיים. התחרויות תתקיימנה בכל מקרה, אתה בכל מקרה אמור לחוות את המכה הזאת, מפני שזוהי אפילו לא מכה, אלא מעין שילוב של מספר קווים ימניים ושמאליים בתוכך. כך אתה מקבל לתוכך "הבחנות" חדשות - גילוי של תכונות רוחניות, ולכן אין דרך להימנע מזה. אך כיון שאתה קולט אותן באופן אינטנסיבי, ורוצה לסגל אותם בתוכך בצורה מהירה ופעילה, אתה תמיד מוכן לתחרויות חדשות מהסוג הזה, למכות חדשות, לקבלת הבחנות חדשות.


אם שחקן יעלה להופיע על הבמה, ללא הכנה מוקדמת, הוא יתבייש, כלומר, הוא יקבל את המכה שלו.

כן, רק שפשוט לא יאשרו לו להופיע. זה דומה למצב בו המדריך (המאמן) שלך אומר: "אני יכול לאשר לך להשתתף בתחרות בעוד שנה, אבל לא לפני כן. כשתשלים תוכנית אימונים מסוימת - תלך לתחרויות האלה. אם תסיים לפני הזמן שקבענו - בבקשה".

לכן המטרה שלנו היא לא לעורר על עצמנו את המכות האלו באופן מלאכותי כלשהו, אלא לקרב אותן אלינו באופן אינטנסיבי. לא ניתן לעקוף את המכות האלה, אך אתה מקרב אותן באמצעות ההכנה שלך. ובמידה שאתה מתכונן לקראתן, אתה נערך מראש לקבל אותן באופן חיובי - בתור זרז נוסף של התקדמות אל הבורא - ואז המכות האלה הופכות כבר להיות לא מכות מבחינתך. רק בתחילה הן - מבחינתך - מכות, כשאתה מקבל אותן בהפתעה. אך למעשה, אתה מיד משנה אותן ומתאים אותן לעצמך באופן שונה לגמרי.


זה מזכיר לי מבחן בבית הספר, ככל שהתכוננתי אליו יותר, כך אני פחות מודאג.

כן, אתה כבר מצפה לו, אתה רוצה שזמנו יגיע כמה שיותר מהר. וכשהמכה נוחתת בסופו של דבר, היא כמובן לא נעימה כל כך בהתחלה, אך לאחר תהליך ההסתגלות אתה כבר מוכן לקראתה.


מה זה בעצם מכה?

כאשר אתה מרגיש מכה, האור נסתר ממך עוד יותר. כולנו חיים תחת הארה של אור עליון עלינו בעוצמה מסוימת. הנה, הפרות רועות באחו, גם עליהן מתפשטת הארה מסוימת של אור עליון, שלמעשה שומרת על החיות שבהן; בכלל, היא מקיימת את כל החומר. אפילו כמות מזערית של אור פנימי ואור מקיף מספיקה לקיים את החיות בחומר.

מכה היא מצב בו האור מתרחק מעט מן האדם, והאדם נופל למטה, בהתאם. הדבר קורה מפני שהאדם לא מסוגל לשאוף אל האור. לשם כך הוא חייב להיות זהה בתכונותיו לאור. אם התכונות האלה חסרות, האדם נופל. הנפילה הזאת ביחס לאור, כלומר התרחקות מהאור, או במילים אחרות - כשהאור עולה מעט למעלה והאדם יורד מעט למטה - זוהי, למעשה, המכה.

מה התוצאה של זה? בזמן שזה קורה, כל הכוחות המנוגדים לאור - בתוך האדם וסביבו - מתעוררים לחיים. המכה מגיעה בלבושים שונים: זאת יכולה להיות הרגשת בושה מאד חזקה, הפסד כספי, או כל בעיה אחרת עם מישהו או עם משהו. אך הדבר המעניין הוא - שמאוחר יותר אתה רואה, שכל זה נעשה בכוונה. אפילו בתוך זה, אתה מתחיל להרגיש שזה נעשה בכוונה תחילה, ולא עוד, אלא עד כדי כך שבאורח פלא אתה מסכים שזה יקרה.


במצב כזה צריך לשמור את הבורא בתוך התמונה?

בוודאי. למעשה, תמיד צריך לשמור את הבורא בתוך התמונה, במיוחד במצב כזה.